fbpx
Generic filters
Exact matches only

חייבו לי את כרטיס האשראי בלי אישור – מה עושים?

אני לא מאמין, גנבו לי כסף מחשבון האשראי!

עברתי על פירוט החשבון שלי בכרטיס האשראי, ופתאום גיליתי לתדהמתי
חיוב שלא אני בצעתי, ושאני לא מכיר.
איך יכול להיות שיש אפשרות לחייב אותי בלי שאאשר את העסקה?
למה חברת האשראי בכלל מאפשרת לגורמים אחרים לבצע חיובים בכרטיסי אשראי?

לא כל חיוב שאנחנו לא מכירים, הוא פשע או הונאה.
בואו ננסה לעשות קצת סדר בסוגי החיובים שאנחנו רואים בחשבון,
ואיך אפשר בעצם להתמודד עם חיוב שלא אנחנו ביצענו.

חייבו אותי בכרטיס האשראי שלי בלי אישור
אני לא מאמין שחייבו אותי בלי אישור!

סוגי החיובים האפשריים בכרטיס אשראי

את סוגי החיובים אפשר לחלק לכמה סוגים עיקריים:

  • חיוב במסמך מלא – חיוב שבוצע בנוכחות הלקוח המשלם, עם כרטיס אשראי שהחזיק בידו. לחיוב זה מצורפת גם חתימת הלקוח על ספח האשראי.

  • חיוב במסמך חסר – חיוב שבוצע שלא בנוכחות  הלקוח, ושאין חתימת לקוח מצורפת לעסקה זו.

  • עסקה טלפונית – עסקה שבוצעה (עם או בלי אישור הלקוח) באמצעות הקלדה של מספר כרטיס האשראי באופן ידני.

מתי יש חשד לחיוב אשראי שאינו אמיתי

ישנם מצבים מסויימים בהם נחשוד שיש הונאה בכרטיס שלנו :

  • עסקה לא מזוהה – ראינו בחשבון שלנו עסקה שאנחנו לא מכירים אותה, לא מבחינת סכום ולא מבחינת העסק שחייב.

  • עסקה כפולה – בית עסק חייב אותנו על מה שבאמת רכשנו, ולאחר מכן חייב שוב באותו הסכום, או בסכום אחר.

  • עסקה חשודה – חיוב שבוצע בכרטיס שלנו, אבל לא במועד המתאים, ולא בסכום שאמור היה להיות מחויב במקור.

 

חיובים והונאות באשראי לאוכלוסיות חלשות – עוקץ לכל דבר

לאחרונה אנחנו שומעים בחדשות ובכותרות על חברות מפוקפקות,
שכל מטרתם בחיים היא לעשוק את האוכלוסיות  החלשות.
החברות הללו שמות לעצמם כמטרה אנשים זקנים וחלשים.

איך העוקץ הזה עובד?
נציג של החברה מתקשר (בכוונה) לאדם מבוגר ומודיע לו שזכה במתנה.
על מנת לקבל את המתנה, על הקשיש למסור את פרטי האשראי שלו בשביל לכסות את עלות המשלוח.
הקשיש התמים, שמח שזכה במתנה ומוסר את פרטי האשראי לנוכל.
לאחר מכן, כשפרטי האשראי נמצאים אצל נציג החברה, הוא משתמש בהם לחיוב חוזר ככל שעולה על רוחו, ולכל מתנה.
הקשיש בדר"כ מגלה את ההונאה לאחר כמה חודשים (אם בכלל), ולאחר שגנבו מחשבונו עשרות אלפי שקלים

מדובר באנשים חסרי ישע, שלא יודעים לבדוק בכל חודש את החיובים שלהם.
אנשים אלה בדר"כ חיים מהיד לפה, ומתפרנסים מקצבאות.
גניבה מאנשים אלו שקולה לגזר דין מוות לאיכות חיי הקשיש.

 

ניצול קשישים זו תופעה מכערת
ניצול קשישים - הונאה שהפכה לתופעה

אז איך אפשר להימנע מונאות בכרטיס אשראי

הנה כמה דברים שתוכלו לבצע על מנת שלא להיחשף להונאות באשראי:

  • מסירת פרטי אשראי בטלפון – לעולם אל תמסרו את פרטי כרטיס האשראי שלכם לנציג טלפוני, מחברה שאתם לא סומכים עליה.
    אם מדובר בחברת החשמל לדוגמה, כנראה שנוכל למסור להם את הכרטיס, אבל במידה וזו חברה שאתם לא מכירים, נתקו את השיחה זוהי הונאה!

  • בקשו מהנציג להזדהות – לפעמים אנחנו נתקלים במתחזים, שמזדהים כנציגים של חברה אמיתית, אבל מטרתם היא לגנוב לכם את פרטי כרטיס האשראי.
    במידה וקיבלתם שיחה שכזו, בקשו לחזור אל הנציג מהטלפון שלכם למספר של החברה עצמה. אם זה מתחזה, מיד תגלו!

  • אל תסירו את העיניים מהכרטיס – לא משנה אם זה במסעדה, בתחנת הדלק או בחנות, לעולם אל תסירו את העיניים מהכרטיס. דאגו לכך שהמוכרן לא רושם את המספר שלכם בצד, לא מצלם אותו ולא משכפל אותו.

  • מסרון SMS על כל עסקה – שירות חינם של חברות האשראי, שבו אתם מקבלים מסרון SMS בעבור כל עסקה שתבוצע בכרטיס שלכם. למה זה טוב? כי בכל פעם שתקבלו SMS על עסקה שלא בצעתם, תדעו מיד שכרטיס האשראי שלכם נגנב, ותוכלו לפעול מיידית לפני שהגנב ישתולל.

לפעמים מדובר באזעקת שווא

לא תמיד מה שנראה לנו כמו הונאה, הוא באמת הונאה. להלן כמה דוגמאות :

  • שם העסק שונה בפירוט האשראי – בלא מעט מקרים, שם העסק שמופיע על השלט בחנות ,או באתר האינטרנט, שונה לגמרי משם העסק שמופיע בפירוט האשראי. הסיבה לכך היא ששם העסק בעסקת האשראי הוא  השם שרשום אצל רשויות המס. במידה ויש לכם ספק, בירור קצת מול נציג חברת האשראי יכול לסייע מיידית.

  • חיוב דחוי – לפעמים בעסקאות מסויימות (למשל עסקאות בחו"ל) החיוב בפועל הוא חיוב דחוי. זה אומר שאם בצעתי עסקה מסויימת כזו, אראה אותה בחשבון רק לאחר חודשיים. במידה ואתם מזהים חיוב כזה, כנסו פנימה לפרטים שלו ונסו להבין מהו העסק, ואולי תגלו עסקה שמוכרת לכם.

  • פשוט שכחתם – לא נורא, זה קורה לכולם.
    נראה לנו שאנחנו לא מכירים את העסקה, אבל פשוט שכחנו שבצענו אותה. במקרה כזה חשוב לנהל דיאלוג עם בעל העסק, שיכול להזכיר לנו מיהו ומה הוא מוכר.

אין ספק שמדובר בהונאה!

ואם אחרי כל הבדיקות הגעתם למסקנה שמדובר בעסקה שלא בצעתם,
כלומר מדובר בהונאה, אל תדאגו, יש פתרון פשוט:

פנו אל חברת האשראי שלכם, ספרו להם על המקרה, והכחישו את העסקה.

חברות האשראי יודעות לטפל במצבים מסוג זה. הן גם יודעות לזהות האם הייתם באיזור של ביצוע העסקה, או לא, ולהבין אם יש חשד סביר להונאה.
לפעמים חברות האשראי אפילו מגלות את העסקאות האלה לפניכם, בעזרת מערכות מחשוב משוכללות לניהול הונאות וסיכונים.

הכחישו את העסקה – וקבלו את כספכם בחזרה

 

logos
×