fbpx
Generic filters
Exact matches only

שוק אפליקציות התשלום בישראל עבור עסקים קטנים – חלק א'

אפליקציות תשלום בישראל 2019

בישראל של 2019, אין כמעט אף אחד שלא התנסה בשימוש באפליקציית תשלום. אם זה העברת כסף בביט (BIT) , או איסוף ועד כיתה בפיי (PAY) או תרומה בפייבוקס (PAYBOX) העברת כספים ממקום למקום, הפכה להיות מאוד נוחה וזמינה לכל אחד מאיתנו. בלחיצת כפתור אנחנו מסוגלים להעביר סכום כסף לגורם נוסף, בלי הצורך להתעסק עם משיכות מזומן, או העברות בנקאיות מסובכות.

שיטה ההעברה הזו נקראת: ארנק אלקטרוני (או אפליקציית תשלום)

ופתאום נראה שלכל בנק יש אפליקציה משלה, עם יכולות, יתרונות וחסרונות.
ובאמת בתוך כשנתיים, כל הבנקים דוחפים לשימוש באפליקציה שלהם, ארנק שלא שמענו עליו כלום עד כה, הפך להיות הדבר הכי חשוב לבנק.

למה? בואו נבין מה קרה בשנים האחרונות

סקירת שוק ארנקים אלקטרוניים בישראל
אפליקציות התשלום בישראל 2019

רפורמות ורגולציות

ביולי 2016 פורסמו מסקנות ועדת שטרום המפורסמת. ועדת שטרום הוקמה על מנת לבחון אפשרות להגברת התחרות בבנקים בישראל, שמהווים גורם ריכוזי ועד כה מנעו תחרות. מסקנות הועדה קבעו כי יש לבצע הפרדה בין הבנקים לחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם. בשנה זו המצב היה כזה:

  • ישראכרט – בבעלות בנק הפועלים
  • ויזה כ.א.ל – בבעלות בנק דיסקונט
  • לאומי קארד – בבעלות בנק לאומי
  • חברת שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) – בבעלות משותפת של כל הבנקים

הועדה קבעה כי על הבנקים למכור את רוב אחזקותיהם בחברת האשראי שבבעלותם, וזאת על לעודד תחרות בין שני גופים בנקאיים (הבנק וחברת האשראי), תחרות שאמורה להועיל לכניסת מתחרים נוספים לשוק.
בינואר 2017 אושר בקריאה שלישית החוק להפרדת הבנקים מחברות האשראי.
מדובר בחקיקה היסטורית שבאה לטפל סיטואציה בעייתית בישראל, בה לא נפתח בנק חדש במשך כ 50 שנה.

זה לא את, זה אני … נפרדים

ואכן מיד לאחר אישור החוק, החלו הבנקים בהליכי הפרדה בינם לבין חברות סליקת האשראי. ישראכרט ולאומי קארד קיבלו לוח זמנים ודדליין למכירתן, ואילו חברת כאל קיבלה אישור מיוחד להישאר בבעלות חלקית של בנק דיסקונט.
חשוב להבין שחברות האשראי היוו מנוע צמיחה אדיר עבור הבנקים, במשך שנים רבות. החברות אלה חלשו על שוק הסליקה בישראל, והפכו לאמצעי התשלום הנפוץ במדינה, כרטיס אשראי.
וכשיש ביצת זהב, אף אחד לא רוצה לוותר עליה. ולכן במשך שנים רבות, טיפחו הבנקים את השימוש בכרטיסי האשראי, וחסמו אפשרות של כניסת שחקנים חדשים, או אמצעי תשלום חדשים.

לראיה, אין בארץ עד היום תשתית תשלום של Google Pay או Apple Pay,
וגם רפורמת  ה EMV נבלמה עד כה באמצעות הבנקים וחברות האשראי, על מנת לא לייצר תחרות שתקטין להם את הרווחיות.
אבל לא נשכח שמדובר בבנק , והבנק לעולם לא מפסיד.
ולכן הבנק לא ירשה לעצמו לאבד הכנסה משמעותית כל כך, ללא אפשרות לפיצוי דרך מנגנוני הכנסה חלופיים או חדשים. ולכן, מיד עם תחילת ההכנות להפרדה בין חברות האשראי לבין הבנקים, החלו הבנקים בתהליך פיתוח של מנגנוני תשלום משלהם, אפליקציות התשלום.
אמצעי תשלום אלה, נבנו למטרה אחת בלבד: לעקוף את הרפורמה, ולאפשר לבנק להמשיך ולהיות סולק מרכזי במדינת ישראל. ולכן :

  • בנק  הפועלים החל לבנות את ביט (BIT)
  • בנק לאומי החל לבנות את פפר פיי  Pepper Pay (שמאז שינתה את שמה ל PAY)
  • ואילו בנק דיסקונט רכש חברה קיימת בשם פייבוקס Pay Box

בונים שוק חדש

ובתוך כך, במשך השנתיים שלאחר מכן, הבנקים אשר שנים רבות מנעו כניסת מתחרים, ואפליקציות ארנק מכל מיני סוגים, החלו בפיתוח ובניית שוק בצורה אינטנסיבית. מדובר על תהליך שיווקי וחינוכי, עם קמפיינים עצומים, אשר ניסו לחנך את עם ישראל, שעל מנת לשלם לאדם או לעסק, אין צורך לצאת עם הארנק מהבית (ולא עם כרטיס אשראי).
באמצעות הטלפון שלי בלבד, אכל לשלם לכל מי שאני רוצה
 ואכן, אפליקציות התשלום של הבנקים הוכתרו כהצלחה מסחררת.
בתחילה הועבר כסף בין אנשים פרטיים, ולאחר מכן החל לזלוג השימוש גם לעסקים קטנים. מהר מאוד מצאו את עצמם עסקים קטנים עם האפשרות לקבל תשלום בצורה פשוטה ונוחה, בלי צורך להקים הסכם סליקה עם חברות האשראי, והכי חשוב: בלי הצורך לשלם עמלות סליקה על כל עסקה

רגע מה?

כן כן, כפי שקראתם, כשעסק או אדם פרטי מקבל תשלום מביט, פפר או פייבוקס,
הוא אינו משלם עמלות לחברה הסולקת (במקרה הזה לבנק). וגם המשלם (הלקוח) לא משלם עמלה לבנקים או לחברת הארנק.
אף אחד לא משלם עמלה לאף אחד
נשמע לכם כמו מודל עסקי גרוע? מודל הפסדי? מודל שלא מרוויחים בו כסף?
אתם צודקים 🙂
שימו לב לנתון הבא: על כל עסקה שעוברת בין שני אנשים, הבנק מפסיד עליכם כסף. לא מאמינים? תקראו שוב! על כל עסקה שעוברת באפליקציית התשלום בין שני גורמים, הבנק מפסיד באופן ישיר כסף. הסיבה לכך היא שהכסף משולם (כרגע בכל אופן) דרך כרטיס האשראי של הלקוח המשלם, וחברת הארנק סופגת את עמלת הסליקה עבורכם.
לא מבינים את ההיגיון?
בואו נחזור אחורה לתחילת המאמר.
מדוע הבנקים הקימו את אפליקציות התשלום?
  • לקחו להם את חברות האשראי
  • לקחו להם מנוע צמיחה אדיר
  • לקחו להם הכנסות משמעותיות

ולכן, בכל מחיר, וגם במחיר של הפסד, הבנקים נערכים להקמת אמצעי תשלום חלופי. אמצעי תשלום שאתו יוכלו להתחרות בחברות האשראי, ולכבוש מחדש את נתח השוק שאבד להם.

סיכום ביניים

בפוסט הנוכחי סקרנו את ההיסטוריה והמניעים לבניית שוק אפליקציות התשלום בישראל. בפוסט הבא, נסקור את המצב בשוק נכון להיום, ואת התחזית שלנו לעתיד הקרוב של אמצעי התשלום במדינת ישראל 2020-2022.

סטטיסטיקות שימוש בארנקים אלקטרוניים
סטטיסטיקות שימוש בארנקים אלקטרוניים
logos
×