fbpx
Generic filters
Exact matches only

כרטיסי אשראי – סקירת הפעילות בשוק הישראלי

מהו כרטיס אשראי?

כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום חליפי לכסף מזומן. בניגוד לכסף מזומן, כרטיס האשראי מאפשר תשלום דחוי של עסקאות, בדרך כלל דחייה של כחודש.
כרטיס האשראי הוא אמצעי תשלום נפוץ מאוד בישראל, ויותר מ 85% מהישראלים מחזיקים לפחות כרטיס אחד בארנקם.

מותגים בישראל

מותגי כרטיסי האשראי הנפוצים בישראל הם: ויזה, מסטרקארד, אמריקן אקספרס ודיינרס. כמו כן ניתן למצוא כמה מותגים פרטיים שאינם ניתנים לשימוש מחוץ לישראל, כאשר הבולט שבהם הוא המותג הפרטי של חברת ישראכרט.
מותגי כרטיסי אשראי מובילים:  מסטרקארד ויזה ודיינרס

מוצגי כרטיסי אשראי מובילים
מוצגי כרטיסי אשראי מובילים מסטרקארד ויזה ודיינרס

איך נראה כרטיס אשראי?

חיצוניות ומראה
כרטיס אשראי יכול להגיע בתצורה של כרטיס פיזי , עם פס מגנטי או עם שבב (chip) . הכרטיס הינו מלבני ובעל פינות מעוגלות. על גבי הכרטיס  מוטבע מספרו, ומאחוריו נמצא את קוד האימות של הכרטיס (CVC).
בנוסף יכול להיות הכרטיס וירטואלי, עם סימנים מזהים שאיתם ניתן לחייב את מחזיק הכרטיס.

שיטות חיוב
בישראל נהוגה שיטת החיוב החודשי, כלומר בעל הכרטיס מבצע עסקאות במשך כל החודש, ומשלם עליהן במועדים קבועים בכל חודש. הטבת הדחייה כמובן נושאת ריבית, אך בישראל מי שנושא בעלות הריבית הוא בעל העסק, כאשר חברת האשראי מגלמת את עלות הריבית בעמלות הסליקה שמשלם העסק עבור כל עסקה. עמלת הסליקה משתנה בין חברה לחברה, כאשר כיום התחרות על תעריף עמלת הסליקה היא עזה, ואנו עדים לשחיקת עמלות הסליקה בצורה עקבית.
בעסקאות תשלומים, חברת הסליקה מאפשר ללקוח לשלם את העסקה לאורך כמה חודשים, כאשר גם פה עמלת הסליקה תיגבה מבעל העסק ולא ממחזיק הכרטיס. יש לסייג את עסקת הקרדיט, שבה הריבית משולמת על ידי מחזיק הכרטיס ואילו העסק מקבל את סכום העסקה בתשלום אחד.
לאחרונה אנחנו רואים כניסה של כרטיסים חוץ בנקאיים, שמאפשרים פריסה לתשלומים של החיוב החודשי, כאשר בעבור דחייה זו ישלם מחזיק הכרטיס ריבית לחברה המנפיקה של הכרטיס. (למשל כרטיסי Multi של מקס ו More של ישראכרט).

מועדי זיכוי לבתי העסק

בשעה שהלקוח מחויב עבור  העסקאות שביצע במועד קבוע במהלך החודש הבא, בעל העסק מזוכה עבור עסקאות אלה במועדים קבועים גם כן (לא בהכרח זהים ללקוח). במידה ובעל העסק ירצה להקדים את מועדי הזיכוי של עסקאות תשלומים למשל, ולקבל את התשלום במלואו במועד הקרוב, חברות האשראי מספקות שירות של ניכיון תשלומים, שמאפשר את הקדמת התשלום לבית העסק, בתמורה לתשלום ריבית.

כך נראה כרטיס אשראי
כך נראה כרטיס אשראי עם פינות עגולות בצורה מלבנית

שיטות חיוב בכרטיס אשראי

כרטיס אשראי משמש לחיוב בבתי עסק בכמה אופנים:

  1. העברת פס מגנטי (Swipe) – בשיטה זו הפס המגנטי של כרטיס האשראי מועבר בקורא מיוחד שנקרא MSR (Magnetic Stripe Reader) .  הקורא יודע לקבל מהפס המגנטי את פרטי הכרטיס (מספר מלא ותוקף) ופרטים נוספים כגון שם מחזיק הכרטיס.
  2. הקלדת כרטיס ידנית – בעסקאות בהן לא ניתן להעביר את הכרטיס בקורא האשראי, או במקומות בהם אין נוכחות פיזית של הכרטיס או הקונה, למשל עסקאות אונליין באינטרנט, מתבצעת הקלדה ידנית של כרטיס האשראי. הפרטים הנמסרים הם לרוב: מספר כרטיס, תוקף הכרטיס, 3 הספרות  האחרונות בגב הכרטיס (CVC2), שם הרוכש ומספר הטלפון או  האימייל של הרוכש. בישראל (בניגוד לעולם) נהוג גם להוסיף את מספר תעודת הזהות של הרוכש.
  3. הכנסת שבב למכשיר EMV  – בשנים האחרונות הונפקו כרטיסים בעלי שבב (chip) חכם. כרטיסים אלו מוכנסים למסופון אשראי מיוחד, שיודע לקרוא שבבים חכמים. כשהכרטיס החכם מוכנס לקורא, מתבצע דיאלוג בין הקורא, לכרטיס ולחברת האשראי.  בסופו של הדיאלוג יוחלט האם העסקה מאושרת, או נדחית. מידע על ההחלטה נרשם בשבב למשמש לדיאלוג מול העסקאות הבאות. תקן EMV הינו תקן חובה בישראל, ונאכף החל משנת 2018. התקן נקרא על שם שלוש חברות הסליקה המובילות (EuroPay , Mastercard, Visa). מידע נוסף על תקן EMV ניתן למצוא באתר שב"א.
  4. קירוב הכרטיס (Tap) – כרטיסים חדשים שהונפקו החל משנת 2018 מכילים רכיב NFC (תקשורת אלחוטית מאובטחת) שמאפשר ביצוע עסקה על ידי קירוב הכרטיס בלבד, לקוראי כרטיסים תומכים. הטכנולוגיה נקראת Contactless (ללא מגע) והיא מאפשר ביצוע עסקאות בסכומים נמוכים, בצורה מאוד מהירה וללא צורך בהכנסה והעברה של הכרטיס. בישראל קירוב הכרטיס מתאפשר החל משנת 2018 לעסקאות עד לסכום של כ 200 ש"ח, ולכרטיסים תומכים בלבד.
קורא כרטיסי אשראי USB
כך נראה קורא כרטיסים מגנטי MSR
Z9 - מסופון סליקת אשראי נייד עם סוללה ו SIM
כך נראה קורא כרטיסי אשראי חכם בתקן EMV

רישום עסקה ואישור עסקאות

בניגוד לבעבר, כיום רוב עסקאות האשראי בישראל מאושרות באונליין.
בעת בקשה לביצוע עסקה, מבוצעת בדיקה מול החברה הסולקת על מנת לוודא שהכרטיס המבקש הינו כרטיס אמיתי וחוקי (לא גנוב או חסום),
ושיש מסגרת אשראי מספקת לביצוע העסקה.
שרשרת אישורי העסקאות מונה את החוליות הבאות :

  • שער הסליקה (Gateway) – מאפשר לבעל העסק לבצע עסקה בכרטיס אשראי באמצעות תוכנה, אפליקציה או מכשיר סליקה נייד או נייח.
  • שב"א – שירותי בנקאות אוטומטיים. חברה (כיום ציבורית בורסאית) שהיתה עד לשנת 2019 בבעלות הבנקים בישראל,
    והופרטה בעסקאות רפורמות בשוק הבנקאות והסליקה.
    החברה מרכזת את כל פעילות הסליקה בישראל ומהווה צינור סליקה אחד ויחיד.
  • החברה הסולקת – זוהי חברת הסליקה איתה לבעל העסק יש הסכם. החברה הזו אחראית לאישור ורישום העסקה, וכמו כן נושאת באחריות לניהול הסיכונים ולהונאות באשראי במידה ויקרו. זו גם החברה שתגבה מבעל העסק את עמלת הסליקה בגין כל עסקה שבוצעה.
  • החברה המנפיקה – החברה שהנפיקה את כרטיס האשראי ללקוח הרוכש. זוהי החברה שמולה תבוצע בדיקה לגבי תקינות הכרטיס ומסגרת האשראי ללקוח.

חברות הסליקה הפועלות בישראל

בישראל של 2019 פועלות שלוש חברות סליקה מרכזיות:

  • חברת ישראכרט – בעבר בבעלות של בנק  הפועלים, וכיום חברה ציבורית מונפקת.
    ישראכרט היא החברה הגדולה בישראל לסליקה ולהנפקת כרטיסי אשראי.
    לחברה בלעדיות על המותג אמריקן אקספרס.
  • חברת כ.א.ל – בבעלות חלקית של בנק דיסקונט.
    בעבר הנציגה הבלעדית של ויזה בישראל וכיום מנהלת באופן בלעדי את המותג דינרס.
  • מקס (MAX) – לשעבר חברת לאומי קארד בבעלות בנק לאומי וכיום חברה בבעלות פרטית של קרן השקעות גדולה.

פתרונות ואמצעי סליקה

  • תוכנה לסליקת אשראי – פתרון שמאפשר חיוב כרטיסי אשראי באמצעות תוכנה אשר מותקנת על המחשב, או מבוססת דפדפן.
    ניתן לחבר לתוכנה קורא כרטיסי אשראי מגנטי או חכם (EMV), או לבצע עסקאות ידניות.
  • אפליקציה לסליקה – בעולם של היום, כאשר כל טלפון הוא מחשב נייד, ניתן להתקין אפליקציה לסליקת אשראי על הטלפון החכם.
    אפליקציות הסליקה כיום יודעות לבצע עסקאות בהקלדה, ולהתחבר לקוראי כרטיסים על מנת לבצע גם עסקאות עם כרטיס נוכח.
  • ארנקים אלקטרוניים – עובדים בשיטה של סליקה במעגל סגור, או דרך העברת כספים מיידית.
    הארנק מחייב את הלקוח (בדר"כ בכרטיס אשראי) ומעביר את התקבול לצד ב' (יכול להיות אדם פרטי או בית עסק)
    בשנת 2019 התגברה משמעותית פעילות הארנקים האלקטרוניים בישראל, בהובלת הבנקים הגדולים.
    אפליקציות כמו ביט , פפר ופייבוקס הפכו להיות נפוצות בקרב משתמשים פרטיים,
    המעוניינים להעביר תשלומים לאנשים אחרים ואפילו לבתי עסק.
    לאחרונה בעקבות ריבוי השימוש, החל בנק ישראל בנסיון להסדרת הפעילות מול בתי העסק
logos
×